רש"י על נזיר מ׳ ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר מ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על נזיר מ׳ ע״ב:ד׳ »

3 אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא — אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. הָא — אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דִּתְנַן: וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּלַקְּטֶנּוּ בְּתַעַר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לִיקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי — חַיָּיב.

פירוש רש"י על נזיר מ׳ ב:ג׳

3 א"ל ההיא - דקתני דללמדו ממצורע אי אפשר דמשמע דפשיטא ליה דמצורע הוי בתער אליבא דרבנן היא דגמרי לה מזקנו ופאת כדמסיק והאי דקא בעי מדינא לא אפשר משום דאית ביה למפרך כדפריכנא אליבא דר' אליעזר דגמיר לה מנזיר דלקמן:

4 דתנן - במסכת מכות:

5 ואינו חייב - על הקפת הראש עד שילקטנו בתער:

6 ר' אליעזר אומר - אפי' במלקט וברהיטני:

« רש"י על נזיר מ׳ ע״ב:ב׳ רש"י על נזיר מ׳ ע״ב:ד׳ »